בפוסט ניתוח פריצת דיסק – סיפור ההריון שלי סיפרתי איך עברתי ניתוח פריצת דיסק ממש באותו זמן שבו תכננתי לעבור החזרת עובר קפוא, ועל איך גיליתי כמה ימים אחרי הניתוח שאני בהריון טבעי. הפעם אני רוצה לשתף אתכם בהתייעצות שלי עם המרכז לייעוץ טרטולוגי – כדי להבין מה הסיכון האפשרי לעובר בעקבות כל התרופות והבדיקות הרפואיות שעברתי בשבועיים הראשונים שלאחר הביוץ.
השיחה עם המרכז לייעוץ טרטולוגי בירושלים
אחרי כל מה שעברתי בבית החולים – משככי כאבים, תרופות שונות, הדמיות (CT ו-MRI) ואפילו ניתוח – פחדתי מאוד שאולי עשיתי נזק לעובר של אחרי כל מה שעברתי בבית החולים.
כדי לוודא שהכל בסדר או שיש בדיקות שכדאי לעשות בגלל המצב, החלטתי לרשום את כל התרופות והבדיקות הרפואיות שעברתי בשבועיים הראשונים שלאחר הביוץ.
עם הרשימה הענקית והמפחידה הזו פניתי אל המרכז לייעוץ טרטולוגי בירושלים, במטרה להבין איך ואם הדברים שעברתי משפיעים על העובר.
השתלשלות האירועים:
כדי לתת לרופאה במרכז תמונה מלאה, סיכמתי לה הכול בצורה כרונולוגית:
- 26.1 – התחלת הווסת.
- 8.2, בשעה 22:00 – הזרקת אוביטרל לקראת החזרת עובר קפוא.
- 13.2 – היתה אמורה להתקיים החזרת העובר, שבוטלה בשל כאבי גב שהשביתו אותי למיטה. באותו יום קיבלתי:
- זריקת וולטרן
- ארקוקסיה 90 מ"ג (אחת)
- טרמדרס 20 טיפות (פעם אחת)
- שני כדורי אסיול 5 מ"ג
- 14.2, לפנות בוקר – הובהלתי למיון, ככל הנראה קיבלתי משככי כאבים (איני זוכרת בוודאות ואינו מצוין בסיכום אשפוז), וכן קיבלתי פראמין עקב בחילות והקאות. בערב עשו לי CT ראש ועמוד שדרה מלא.
- 15.2 – עדיין באשפוז; ייתכן שקיבלתי משככי כאבים (לא רשום בסיכום, איני זוכרת).
- 16.2 – ביצעו MRI (ללא חומר ניגוד) לראש ולעמוד השדרה, נתנו לי כדור נרקוטי כלשהו (לא זוכרת מה, אולי ניתן לברר).
- בין 16.2–18.2 (כולל) נטלתי כ-4 כדורי אסיול 5 מ"ג.
- 19.2 – ניתוח גב בהרדמה מלאה (כשעה וחצי). לאחר הניתוח:
- קיבלתי זופרן
- שני כדורי מורפיום (בהפרש השעות המומלצות)
- 23.2 – שילוב של אופטלגין ושני אקמול (פעמיים ביום) כמשככי כאבים.
- 23.2 – ראיתי כתמי דם קלים וחשבתי שקיבלתי מחזור, אבל ההכתמות לא התחזקו.
- 24.2 – חשדתי שאני בהריון, אז הסתפקתי בשני אקמול בלבד ומאז הפסקתי תרופות לחלוטין.
התשובה של הרופאה מהמרכז הטרטולוגי
ישבתי על קצה הכיסא – או יותר נכון, בגלל שהייתי אחרי ניתוח פריצת דיסק, שכבתי במתח במיטה כל השיחה. התייעצתי עם רופאה מקסימה בהמרכז לייעוץ טרטולוגי, שסקרה יחד איתי את כל הפרטים והתרופות. להפתעתי (ולשמחתי) היא הרגיעה אותי והסבירה לי את הדברים הבאים:
- שבועיים אחרי הביוץ זו התקופה הקריטית בהריון – זוהי התקופה שבה העובר נמצא בשלב "הכול או לא כלום". היא אמרה שאם הוא נקלט, הוא ככל הנראה לא נפגע מכל מה שעברתי, וזה נחשב הריון רגיל.
- הקרינה המייננת מה-CT – הייתה מתחת ל-5 מ"ג קרינה – כמות שאינה צפויה לפגוע בעובר. אין לי מושג מה זה אומר מבחינת כמויות קרינה, אבל זה הרגיע אותי שהיא אמרה את זה.
- מעקב הריון רגיל – היא הסבירה לנו שמכיוון שכל זה קרה בתקופה של שבועיים אחרי הביוץ, לא נגרם נזק לעובר. זה נחשב הריון רגיל עם סיכון ממוצע כמו כל הריון אחר באוכלוסיה לפי דבריה, אין צורך בעוד בדיקות חריגות, ופשוט לעשות מעקב הריון רגיל בקופה.
באותו רגע לא אני ובעלי לא יכולנו לעצור את הדמעות – ההריון שלנו לא נפגע מכל מה שעברתי והרגשנו סוף סוך שאנחנו יכולים לשמוח כמו כל זוג שמגלה שהוא בהריון.
סיכום אישי
בזכות השיחה עם המרכז לייעוץ טרטולוגי הצלחתי להירגע ולשמוח בהריון שלי.
אני משתפת את הסיפור הזה, כי אני יודעת כמה בודד ומסובך יכול להיות המסע של הניסיון להיכנס להריון, בין אם את עוברת טיפולי פוריות, עברת ניתוח, הפלות או כל דבר אחר שעברת בדרך הריון שאת רוצה.
אם יש לך גם סיפור או חוויה שעברה עליך בדרך להורות, ואת חושבת שהסיפור שלך יוכל לתרום לנשים אחרות – אני מזמינה אותך לשתף אותי.
המטרה שלי היא שנפוך לקהילה אחת, תומכת ומבינה, בלי פילטרים ועם המון מוכנות להשיב ולדבר על הכל 💕
